פרפר לילה

בסדרת הציורים החדשה של הצייר והמשורר עודד זידל מופיע אלמנט חדש ומפתיע, פרפר. זהו פרפר החורג עשרות מונים מגודל טבעי של פרפר, כשכנפו המביטה פרושה על רקע נוף תעשייתי קודר. התייחסות למבני תעשייה והסובב אותם, מנופים, מכולות, חומות וכו' הם חלק מרכזי ביצירות מוקדמות של זידל, ולא היתה בהם נוכחות של בני אדם או בעלי חיים. מהיכן ולמה הגיח הפרפר לציורים הנוכחיים ומדוע הוא בגודל כזה? מדוע הכנף שלו מביטה?

בציורים יש שימוש במעט צבעים ובקווי מתאר תמציתיים, הציורים כמעט מופשטים. המפעל נמצא באזור הדמדומים שבין ההווה לעבר, מקום ששימש בעבר כמקום שוקק לייצור, לבין סימנים המעידים על הווה של נטישה, כמו הכסא הריק, וחזרתו של הטבע בדמות הפרפר. בציורים המפעל והסובב אותו הופכים לצורות גאומטריות, אסתטיות, המספרים לנו את הסיפור של דעיכת הפונקציונאליות של המפעל ואת הפיכתו לאובייקט מעורר השראה.

סדרת הציורים הזו מפרקת את המפעל ומסדרת אותו מחדש בגלריה. חלל הייצור של המפעל מתחלף בחלל הצפייה של הגלריה. צפייה של המבקרים בתמונות, של עיני כנף הפרפר במתרחש בגלריה. מלאכת הציור של זידל בסדרה הזו, מזמינה אותנו לשוטט, שיטוט שרירותי של מעוף פרפר, בין ציורים שהתפשטו מהתכלית המקובעת של הייצור התעשייתי והפכו ליצירות מופשטות ורבות הבעה, מעוררות את הפרפר הלבן שבכל אחד מאיתנו לצאת במחול כנפיים כשהשגרה מאיימת לסגור עלינו.